העיר המקראית דור (או דאר, בעברית קדומה), שכנה על החוף לצד מפרצים טבעיים ומספר איי כורכר סמוכים לחוף, אשר יצרו אזור מוגן יחסית מסערות בים וסיפקו הגנה ומקלט לספינות שחיפשו מקומות מתאימים לעגינה לאורך חופי מזרח הים התיכון. יתרון אסטרטגי זה של העיר דור הפך אותה עם הזמן לעיר נמל מרכזית ומרכז חשוב למסחר. דור אף נחשבה לעיר הנמל החשובה ביותר לאורך כל רצועת החוף מיפו ועד עכו.
דור מוזכרת כבר במקורות מצריים מלפני כ-4,000 שנה כעיר כנענית חשובה. האזכור הראשון לעיר דור בתנ"ך מופיע בספר יהושע כאחת מהערים הכנעניות שנכבשו על ידי בני ישראל, אם כי עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות שונות מצביעות על כך שדור נותרה עיר פיניקית ונשארה כך גם מאות שנים לאחר תקופת כיבושי יהושע בן נון.
בשל מיקומה המבוקש של העיר דור, תושבי צידון הפיניקיים שאפו לשלוט בדור ואף הדגישו את חשיבות העורף החקלאי שלה: “ארצות הדגן האדירות” – שהתקיימו ממש כאן אצלנו – במרחב השרון.
דעיכתה של דור החלה כאשר הורדוס הקים את קיסריה, עיר נמל גדולה בעלת מאפיינים של עיר נוכרית-רומאית, כ-15 ק"מ מדרום לדור. בד בבד עם עליית חשיבותה של קיסריה, דור הלכה וירדה במעמדה כעיר נמל מרכזית ולבסוף נעזבה כליל.
משנות ה-1980 ואילך החלו חפירות נוספות וצלילות מחקר במי הים סביב תל דור. וכך התגלו ממצאים רבים ומרשימים: ספינות טבועות, כלי קרמיקה, שרידי תעשיית זכוכית .
בהקשר החקלאי ראוי לציין שברי פסיפס עם תיאורי פירות – רימונים, ענבים, זיתים, אצטרובלים ועוד. כמו כן התגלו בחפירות חרצני זיתים מפוחמים בני אלפי שנים, וחרצנים נוספים התגלו בקנקנים שנמשו ממצולות הים. בנוסף התגלו בתל גם בתי בד ששימשו לייצור שמן זית.
ממצאי חפירות תל דור מוצגים במוזיאון "המזגגה" בקיבוץ נחשולים הסמוך, מוזיאון זה שוכן במבנה מרשים שהוקם כבית חרושת לייצור בקבוקים בשלהי המאה ה-19 ושוקם מחדש לאחרונה.
התל עצמו הוכרז כגן לאומי ובעתיד ייהפך לאתר ביקור מוסדר.